מחלות השקים האנאליים בכלבים וחתולים – Anal Glands Diseases
ד"ר טל מאייר, וטרינר, מרפאת דוליטל בכפ"ס
מחלות השקים / הבלוטות האנליות הן בעיה נפוצה מאוד בכלבים וחתולים. השקים יכולים להיות גדושים, דלקתיים, חסומים ואף להפוך לאבצס.
בעלי חיים הסובלים מהבעיה נוטים ללקק ואף לנשוך הרבה את האזור האנאלי, לגרור את התחת על הרצפה ואף לסבול מקשיים ביציאות.
ההתנהגות הזו לרוב מקושרת עם בעיות בבלוטות האנאליות ( אך לעיתים גם עקב נגיעות בתולעים – פחות נפוץ).
איפה נמצאות הבלוטות האנאליות ולמה זה משמש?
אם מסתכלים על הכלב או החתול מאחור, השקים האנאליים ממוקמים בשני צדי פי-הטבעת (אנוס) מעט מתחת לקו האמצע (בשעה 8 ובשעה 4). צינור קטן מחבר בין השקים לבין פתח האנוס בכל צד.
לכל הטורפים, כלבים, חתולים, זאבים, חתולי בר, בואשים וכו' יש בלוטות אנאליות, אולם כל מין משתמש בו אחרת. בואשים משתמשים בשחרור חומר מהבלוטות כאמצעי הגנה, בעוד כלבים וחתולים משתמשים בהפרשת החומר למטרה של סימון טריטוריה או לצרכי תקשורת עם כלבים וחתולים אחרים.
אצל כלבים וחתולים כאשר יש יציאה של צואה, נוצר לחץ שגורם לסחיטה של השקים האנאליים ולמריחה של נוזל מהבלוטות על גבי הצואה. סימון הצואה מאפשר לכלבים או חתולים אחרים "לקרוא" מי היה בשכונה ע"י רחרוח הצואה. בנוסף, כלבים וחתולים מזהים אחד את השני ע"י רחרוח באזור האנאלי, מאחר ולכל כלב וחתול יש ריח אישי וייחודי מהבלוטות האנאליות.
מחלת הבלוטות האנאליות
הבלוטות / שקים עלולים לסבול ממספר מחלות: חסימה, זיהום ואבצסים.
איך זה קורה? מהבלוטות יוצאים 2 צינורות דקים שמגיעים לצדי האנוס (פי הטבעת) - ראו איור.
כאשר יש בעיה מבנית לכלב, או כאשר ההפרשה של השקים צמיגה מסיבה כלשהי, או כאשר הצואה רכה (אין לחץ על השקים), אין ריקון טוב של השקים והם מתחילים להתמלא בנוזל ולהיות גדושים.
כאשר השקים גדושים בעל החיים מתחיל לגרור את אחוריו על הקרקע ובמקביל ללקק הרבה באזור.
גודש של השקים האנאליים היא תופעה נפוצה מאוד בכלבים, בעיקר בכאלה מגזע קטן.
זיהומים עלולים לפגוע בבלוטות האנאליות, לרוב כאשר חיידקים מצליחים לחדור דרך צינורות הניקוז של הבלוטות אל הבלוטות עצמן.
זיהום של הבלוטות האנאליות הוא מצב כואב מאוד, בעל החיים לרוב ינסה לנשוך את עצמו באזור, ללקק או לשרוט את אזור השקים (לעיתים נראה שהם מנסים לנשוך את הזנב).
כאשר יש זיהום לעיתים נוצרת גם חסימה ואז למעשה יש לנו אבצס. האבצס כואב מאוד, ולעיתים מתפוצץ עוד לפני שהבנו את הבעיה והסימן הוא הפרשות מוגלתיות דמיות מאזור פי הטבעת.
טיפול
כאשר יש לנו גודש בשקים יש צורך "לסחוט" אותם. הפעולה מתבצעת לרוב ע"י הוטרינר, אם כי ניתן ללמוד לבצע אותה בבית. יש לבצע את הפעולה פעם בשבוע-שבועיים אצל כלבים הסובלים מהבעיה עד שהבעיה נעלמת.
אבצס בשקים האנאליים זה כבר סיבוך שמצריך טיפול וטרינרי הכולל אנטיביוטיקה לשבוע-שבועיים, ביצוע קומפרסים חמים על האזור יכול לעזור בהרגעת הכאב, ובהפחתת הנפיחות.
במקרים קשים עלולה להיגרם פגיעה לשרירי האנוס, דבר שעלול לגרום לבעיה בשליטה על הצואה.
ברוב המקרים הטיפול הרפואי פותר את הבעיה, אולם ישנם מקרים חוזרים שלא ניתנים לפתרון רפואי ומצריכים טיפול כירורגי – למעשה הווטרינר מוציא את השקים האנאליים בניתוח, כך שכל בעיות השקים אמורות להיעלם.
מניעה
מזון בעל תכולת סיבים גבוהה גורם לצואה להיות "מוצקה" יותר, ללחוץ ולסחוט את השקים בתהליך היציאה של הצואה החוצה.
הוספה של תוסף מזון הנקרא פסיליום או מטמוציל - Metamucil – עוזר למצק את הצואה, ניתן להשיג בבתי המרקחת ללא מרשם רופא.
למידע נוסף, בדיקה וייעוץ בנושא מחלות השקים האנאליים, אנא צרו קשר עם המרפאה ונשמח לעזור
מרפאת דוליטל לחיות מחמד
תל חי 31, כפר סבא
077-4406645
ד"ר טל מאייר, מרפאת דוליטל לחיות מחמד, תל חי 31 כפ"ס, 077-4406645 www.mayer-vet.com
